בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה בישראל חייבים לבחור בין מוות בטביעה לסרטן העור?

זו טרגדיה שחוזרת מדי שנה: המצילים עוזבים לפני השקיעה, והמדינה מתפלאת שהרוחצים ממשיכים לטבוע

24תגובות
דגל שחור בחוף הים
Shimon Bar / Shutterstock

לפני כשבועיים עשיתי טעות ונסעתי הביתה באופניים דרך הטיילת של תל אביב. האוויר היה חם ומעיק, והמון אדם, רובו בלי חולצה, גדש את החופים ופקק את מעברי החציה. התבוננתי בשמש שבהקה ברום השמים, כשנשמעו כריזות המצילים המבשרים בעליזות על לכתם הביתה. השעה היתה רבע לחמש. איפה כל המצילים עם הקול הרדיופוני? ולמה, למען השם, הם הולכים הביתה שעתיים וחצי לפני השקיעה? הודעת המציל התחלפה בהודעה מוקלטת המזהירה מכניסה למים בעברית, אנגלית, צרפתית, רוסית וערבית (גם אם יוסיפו את שפת הטלוגו, אפשר להיות בטוחים שהערבית...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו