שמלה חדשה, בקבוק יין ומרצדס מסתורית. כך חגגתי את חג השבועות

נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

כמעט שכחתי מקיומו של ערב החג. מאז שילדי שוחררו מהמסגרות החינוכיות שבהן ריצו את עונשם, לוח החגים העבריים מפתיע אותי בכל פעם מחדש. אני כשלעצמי מאוד חלשה כשמדובר במסורת היהודית. זאת מפני שהפרשנות הדתית שלאורה חינכו אותי הורי היתה קצת חריגה. הסיבות לחגיגה והמנהגים לא היו שגרתיים, אבל בכל זאת נהגנו לחגוג את כל החגים, כך שהשכנים לא יוכלו לומר שאצלנו אין חגים. השכנים, אגב, נקראו לפעמים "כולם" ובמקרים רציניים במיוחד "כל חיפה" (כמו במשפט הידוע של אבי: "כל חיפה מדברת על כך שהבת של ליבנה לובשת את המיני הכי קצר", כשתשובתי היתה "זה לא שהמיני שלי הכי קצר, זה הרגליים שלי שהן הכי ארוכות").

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ