שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא רואים אותם, אבל המזיקים הקטנים האלה נמצאים בכל מקום

חלקיקי המיקרופלסטיק מציפים את הסביבה ועושים בנו את זממם. ההתמכרות שלנו לכלים חד־פעמיים רק מחמירה את הזיהום

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני בר-און
דני בר-און

כשנכנסתי לים לפני שבועיים ראיתי שהמים מלאים בהן — פיסות קטנות, חלקן זעירות ממש וחלקן בגודל בול ויותר. "מיקרופלסטיק", אמרתי לעצמי בזעם, באותה נימה שבה סינן סיינפלד את השם ניומן. כולם מדברים עליו והנה הוא, לנגד עיני ובכמויות. ניסיתי לתפוס פיסה ביד, לבחון מקרוב, אבל הן חמקו ממני. בסוף הצלחתי לדוג אחת גדולה במיוחד. כשאחזתי בה, כבר הייתי בטוח: אלה קרעים של שקיות פלסטיק, והים מלא בהם. העולם לא ייחרב מתישהו בעתיד — הוא נחרב עכשיו, לנגד עינינו, אמרתי לעצמי בצער. הים הצלול של ילדותי הוא היסטוריה. על החוף זחלה התינוקת שלי, זללה חול ופלירטטה עם עוברים ושבים. זה כדור הארץ שנשאיר לך, בתי, אטמוספירה רותחת ופלסטיק בים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ