איך כמעט הפכתי לאלכוהוליסטית בכיתה ג'

נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

בית הורי בשיכון עובדי העירייה בחיפה היה דירת שישה חדרים עם כיווני אוויר טובים. כמו כל הדירות ברחוב, גם היא נבנתה כך שגבה פונה אל הנוף הנפלא של נמל חיפה והמפרץ, ואילו חזיתה פונה אל הרחוב. כמו ברוב הדירות של המעמד הבינוני של שנות החמישים והשישים, היו בה רהיטים עתירי פורמייקה ופוליטורה וכמובן שהיה גם מה שנקרא "הול מואר". ההול היה בעצם מין חלל לא גדול שהפריד בין המטבח הקטן לבין הפרוזדור שהוביל אל חדרי השינה, וכמובן גם בינם לבין הסלון. בהול, שאחד מקירותיו היה מקומר וצבוע בצבע צהוב גבשושי, עמד שולחן אוכל שחור בעל רגליים מסיביות ושישה כיסאות אוכל מרופדים, בסגנון רהיטי הבאוהאוז. בסלון עמד רהיט קיר עצום ושחור, רהיט רב תכליתי שחלקו ספרייה ועליה אנציקלופדיות, ארונית תחתית נעולה במפתח, שם הוחבאו הבונבוניירות, ובר שהיה בעצם ארון עילי שתוכו מדופן במראות. בבר הזה ניצבו דרך קבע שלושה בקבוקים — ליקר ביצים, קוניאק זול ובקבוק של צ'רי ברנדי (ליקר דובדבנים).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ