מכתבים למערכת

פתאום קפצו מולי התמונות של חבריי מפעם. החלטנו להיפגש

בטין אמיר, אברהם פרנק, ערן קרא־עוז ומיכאל כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בטין אמיר, אברהם פרנק, ערן קרא־עוז ומיכאל כץ

פתאום קפצו מולי התמונות של חבריי מפעם

ביום שישי האחרון נתקלתי בכתבתה של איילת בכר ("פתאום ישבנו עם יהודים כשווים בין שווים", 26.7) וקפצו מולי תמונותיהם של החברים דאז: אחמד מסארווה ועטאללה מנסור. איזו הפתעה היתה לי!

בשנות ה–60 המוקדמות היינו קבוצה של יהודים וערבים שהתכנסו אחת לשבוע בדירתם של ק. צטניק ורעייתו נינה די־נור ברחוב מגידו בתל אביב. היינו צעירים, נשים וגברים, עם חלום (שלדאבוננו נותר כחלום). חשבנו שבישראל יכולה להיות חברה פלורליסטית שוויונית, עם סולידריות בין יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ