אני אוהבת לנסוע למקומות שקראתי עליהם בספרים. רק לא לחיפה

אין ספר בעולם שיגרום לי להתגעגע לעיר הולדתי

נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

שמתי לב לעניין משונה במקצת: בשנים האחרונות אני אוהבת לנסוע רק למקומות שכבר הייתי בהם. נעלמו הסקרנות והרצון שלי לטרוף את העולם כפי שרציתי פעם. כבר לא מטרידה אותי העובדה שלעולם, כנראה, לא אגיע לפרו או לארץ האש. בקלות רבה אני מוותרת בדמיוני על כל דרום אמריקה. אם כי לו היה מישהו מציע לי כרטיס לבואנוס איירס כנראה הייתי קופצת על ההזדמנות ולו רק כדי לראות את חנויות הספרים הענקיות שם או לפקוד את ביתו של חורחה לואיס בורחס שהוא בימים מסוימים הסופר האהוב עלי. גם לקולומביה הייתי נוסעת מתוך מניעים ספרותיים, לו הייתי מוזמנת לשם. אבל באופן כללי, אני אוהבת לנסוע למקומות שאני כבר מכירה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ