בדלתיים פתוחות |

את הספר הזה לא יכולתי להניח מהיד כל הלילה

קראתי את ספרו של נתן שיפריס ברציפות כמעט לילה שלם. למחרת שאלו אותי בני הבית: "מה קראת בכזו להיטות? גם אנחנו רוצים", ואני תולה עיניים בשואלים ומגמגם

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

לפני כמה חודשים יצא לאור ספרו של נתן שיפריס "ילדי הלך לאן?" (הוצאת ספרי עליית הגג, בעריכת מולי מלצר) וכמו שיצא כך נעלם, נבלע בגרון כמו תפוח בדבש, כמו גוגל מוגל מתוק, מחליק אל הקיבה ונשכח. קראתי אותו ברציפות כמעט לילה שלם. אבל למחרת שאלו אותי בני הבית "מה קראת בכזו להיטות, גם אנחנו רוצים", ואני תולה עיניים בשואלים ומגמגם, לא זוכר, משהו על בתים וחלונות מסורגים, וילדים בוכים. מנסה להיזכר ורק רוח רעה ומסריחה עולה מלמטה ואני ממהר לגרש אותה. לא זוכר, אמרתי לך, לא זוכר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ