נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

היה זה נחום ברנע, עורכי הנערץ בשבועון "כותרת ראשית", שהטיל עלי, אגב ביקורה של צ'יצ'ולינה, כוכבת הפורנו האיטלקייה שהזדמנה אז לביקור בארץ, לצפות לראשונה ולאחרונה בחיי בסרט פורנו. השנה היתה, נדמה לי, 1987, והטיעון המשכנע של ברנע היה שאי־אפשר לכתוב על צ'יצ'ולינה בלי לראות לפחות סרט אחד בכיכובה. כך, באותו ערב עצמו, הגפתי את דלת חדר השינה, הכנסתי קלטת למכשיר הווידיאו וצפיתי בסרט כזה כמעט עד תומו. לא הייתי תמימה, שמעתי על סקס עוד קודם לכן, ידעתי שגם דבורים עושות זאת, והיו לי כבר שלושה ילדים שלא רוח הקודש עזרה לי להרות אותם. בכל זאת, תוך כדי צפייה בסרט, הרגשתי שהחיים שלי משתנים, שלעולם לא אשוב להיות מי שהייתי דקות ספורות קודם לכן. כמו שכתב ביאליק (בהקשר אחר לגמרי) "וברוחך נשפת ונדלחתי". ייתכן שזה נשמע מלודרמטי ומוגזם, אבל כך בדיוק הרגשתי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ