עם איזה פרדסן צריך לשכב כדי להשיג בישראל מנדרינה נורמלית?
למה דווקא בישראל קשה כל כך להשיג מנדרינה טעימה? תשאלו את רשתות השיווק, שדורשות פירות מנופחים ומבריקים מפלסטיק
לכל אחד ישנה המנדרינה המיתולוגית שלו. את שלי פגשתי בשוק לפני כעשר שנים. כמו כל סיפור אהבה טוב, גם זה התחיל בכמעט־פספוס: בעל הבסטה קלט את התלבטותי למראה הסחורה הלא־מרשימה, ואמר — "נכון, הן קטנות. קטנות אבל חכמות". קילפתי אחת ועפתי לחלל. היה לה טעם חמצמץ־מתוק עשיר ומשכר; יש מעט מאוד דברים בעולם הזה שהם טעימים כמו מנדרינה טובה. השקית נגמרה, כמו שכותבים במדורי הבישול, עוד לפני שהגעתי הביתה. אני זוכר טוב כל כך את טעמן מסיבה מצערת: קשה להשיג מנדרינות טובות בישראל.