אם חשבתם שהאוויר ברחוב מסוכן, עוד לא שמעתם על הטוסטר שלכם

כולם רוצים לגור בגוש דן — חוץ ממומחים לזיהום אוויר. לפני שנמלטים לכפר, כיצד ניתן בכל זאת לצמצם את החשיפה לענני הרעל העירוניים?

דני בר-און
דני בר-און
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני בר-און
דני בר-און

כשהולכים ברחוב עירוני, כל נשימה היא הפתעה. יש רגעים יפים, שבהם האוויר מתקבל על הדעת. לא אוויר הרים צלול ומרענן, אבל לפחות אין לו צבע, ריח או מרקם מורגשים. אוויר סביר. אני שואף בהנאה שאיפה אחת, אך באמצע הבאה עוברת לידי מלגזה. בהיעדר רגולציה, למלגזות בישראל (וכלי עבודה אחרים, כמו טרקטורים) מותר לשרוף סולר בצורה אותנטית. מהאגזוז שלהן, שממוקם בגובה נוח לשאיפה ישירה, נפלט עשן שחור, עשיר ומפנק. השאיפה מואטת באחת והופכת לשטוחה ואטית, כדי להכניס מינימום נפח. אני מאיץ את צעדיי, רוצה לחזור לנשום רגיל, אבל — אופס — הגעתי לכביש ראשי פקוק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ