האם אצליח להפסיק לעשן דווקא בימי מגפה?

נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

לפני נצח נצחים, כלומר, קצת יותר משלושה חודשים, הגעתי לטרמינל 1 בנתב"ג. בתיק היד שלי, בנוסף לסיגריות גולואז וכמה מציתים, ארזתי גם סיגריה אלקטרונית מזן ג'ול וכמות של מילויים שתספיק לחודש, אף כי תיכננתי לנסוע לשבועיים בלבד. את הזמן שלפני הטיסה ביליתי כרגיל בכמה גיחות לאייכמניות, כך אני קוראת לתאי הזכוכית הסגורים שמיועדים למעשנים והדומים להפליא לתא הזכוכית שבו נשפט הצורר. אין דבר משפיל יותר מהתאים האלה. כל ביקור בהם הוא הודאה בהיותך חלק משולי החברה, מפסידנית גמורה שאינה יכולה להתגבר על תאוותה להזיק לעצמה, להדאיג עד מאוד את ילדיה ומוקיריה ובאותה הזדמנות גם להטריד את הסובבים אותה על ידי הפצת ריח רע. אין משהו שמדגיש יותר את העליבות הזאת מאשר ההתגודדות, בעמידה צפופה, עם זרים גמורים שיש להם מבטים של שותפים לפשע והם מעשנים במין דחיפות ובהילות כאילו מדובר בסיגריה האחרונה שלפני ההוצאה להורג.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ