התשתית מוכנה, מכונות המיחזור רעבות. למה הקרטונים שלנו עדיין מגיעים לזבל?

השבועות הארוכים שבהם הסתגרנו בבית יצרו נוף עירוני חדש: הררי ארגזים מכוערים. צירוף נסיבות מצער במיוחד מונע מהם מנוחה נכונה

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני בר-און
דני בר-און

הרים נוצרים במגוון דרכים. יש שמתרוממים בעקבות התנגשות בין לוחות טקטוניים; אחרים נערמים סביב התפרצויות געשיות; סוג שלישי נוצר בגלל התחתרות נחלים או קרחונים. גיאולוגים חוקרים בימים אלה דרך חדשה ליצירת הרים: היערמות של קופסאות קרטון ליד פחי הזבל. הקורונה התניעה רכבת אינסופית של קרטונים, שמגיעה לשכונתנו בכל שעות היום והלילה. בדירה שלנו נוחתים, בהערכה זהירה, ארבעה ארגזים בשבוע. אנו מבלים חלק ניכר מזמננו בהזזת ארגזים ברחבי הבית, במעידה על ארגזים, בהטחת קללות בארגזים, בפתיחתם, בשיטוחם ובשינועם במורד המדרגות, לצד אלה שנפלטים מדירות השכנים בקצב כולל של כעשרה ביום. ברור שאין לכמות כזו מקום בשום פח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ