שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הקירות דקים מדי לשתי מדינות

במציאות המקבילה שבמאחזי השומרון הפסטורליים מדבר דני דיין על תוכניות מדיניות שנשמעות היום כמו מדע בדיוני. אבל גם אם קשה לדמיין את מימושן, כאן ברור שעידן שתי המדינות כבר מאחורינו. פרק 2 בסדרה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אל מתן. משרדי ממשלה, כמו משרד השיכון והבינוי, השקיעו כסף בתשתיות למאחז

כביש צר ופתלתל מוביל ממעלה שומרון — התנחלות מעמד בינוני־גבוה שבה גרים דתיים וחילונים — אל המאחז אל מתן. אנחנו נוסעים במדרון תלול ומשובש ומימין רואים את הבתים של גינות שומרון. בקו אווירי המרחק בין מעלה שומרון לאל מתן הוא קטן, אך כיוון שחלק מהקרקעות באזור הן בבעלות פלסטינית פרטית נסלל הכביש בתוואי ארוך ועקלקל. מסביב דממה, וכאשר מתקדמים קצת בכביש הכל כמו טובל בשלווה חובקת כל, לא רואים אנשים ולא מכוניות וגם לא בתים; רואים רק גבעות ועמקים ואת הרכסים הסלעיים המקיפים אותנו. הסלעים הגבוהים בוהקים באור השמש, שבחלוף כמה מטרים כמו צולל לעברנו ואנחנו מסתנוורים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ