בתוך ענן המלחמה

אנשי קיבוץ נירים הם תושבי הקו הראשון מול רצועת עזה. כמה שבועות לתוך מלחמת צוק איתן, בין הפצצות, הפסקות אש ורגעי שמחה חטופים בבריכה, מתברר שהם לא מפחדים רק מפצמ"רים ומנהרות, אלא גם מההפרטה ומעזיבת הילדים. פרק 6

ניר ברעם
צילום: מוטי מילרוד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר ברעם

בוקר, שמים כחולים והראות מושלמת. שני ילדים משחקים טניס במגרש בקצה קיבוץ נירים. הם לבושים מכנסיים קצרים וחולצות צבעוניות וצעקותיהם נשמעות למרחקים. לפתע נשמעת שאגת מנוע, וכעבור דקה או שתיים טנקים דוהרים בכיוון מגרש הטניס, מתיזים סביבם עפר והמגרש מתכסה בפטריית אבק ענקית שמעלימה את הילדים. כשהטנקים נעלמים מהעין והאבק מתפזר רואים את שני הילדים, אחד מהם רץ לרשת ומחבטו מונף מעלה, נעלם בתוך אבק צהוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ