שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מחנה השלום הדתי

בשבוע שאחרי שריפת התינוק עלי דוואבשה קצת קשה להאמין. אבל בזמן שבשמאל שולט רעיון ההפרדה והגדרות, בגדה המערבית מצליחים מתנחלים ופלסטינים לקיים דיונים על עתיד משותף ובישיבת ההסדר בעתניאל וביוזמת "שורשים — ג'ודור" עוד מאמינים שלמרות הכיבוש והשנאה עוד אפשר לקומם עולם חדש

ניר ברעם
צילום: מוטי מילרוד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: מוטי מילרוד

חדר האוכל של ישיבת ההסדר עתניאל בדרום הר חברון בעט אותי אל הילדות. השולחנות הארוכים והצפופים, הכלים הישנים, האוכל הדל ופרוסות הלחם השחור, קולות הדיבור והצחוק שמתכנסים לאיזה זמזום שלא מרפה הזכירו לי את השנים שביליתי במעון ויצו. שם בעצם איבדתי כל טעם באוכל, וכשהגעתי לצבא בעוד כולם מתלוננים על התערובת בחדר האוכל בבסיס כמעט לא האמנתי שאנחנו מקבלים בחינם שניצל, עוף, אורז וחומוס (ולא, למשל, קורקבנים על מצע לֶבֶּן שהתקשה והוא בעצם פירה).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ