האם חוסר תיאום והיעדר פיקוח על בנקי הזרע בישראל יכול להוביל לגילוי עריות?

14 בנקי הזרע בישראל פועלים כיום ללא רגולציה, חוקים ותיאום ביניהם. בעוד מנהלי הבנקים מרוצים מהאוטונומיה ומשרד הבריאות מעדיף להתעלם מהבעיה, התוצאה המחרידה של גילוי עריות עתידי נראית פחות ופחות מופרכת. כך ממשיכים לזרוע רוח ולקצור סופה

הילה ויסברג
רוני לינדר
צילום: תומר אפלבאום
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: תומר אפלבאום

כשיעל (שם בדוי, שמות המרואיינים שמורים במערכת) החליטה להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, היא היתה מוטרדת במיוחד מהסיכון שלילדה העתידי עשויים להיות אחאים רבים — כלומר, אחים החולקים הורה משותף, במקרה זה אב. היא ערכה תחקיר קטן בנושא, ואחריו החליטה לבחור בתורם זרע נוצרי. ליעל נאמר כי כמות המנות מכל תורם זרע נוצרי קטנה יותר משל תורמים יהודים, ולכן הניחה שהסיכוי ש"תחלוק" אותו עם נשים רבות נמוך יותר. "קיוויתי שרוב הילדים שייוולדו לאותו תורם יהיו בקרב הקהילה הדתית־אורתודוקסית, שמעדיפה תורמים נוצרים מסיבות הלכתיות", אומרת יעל. "בנוסף רציתי לצמצם את הסיכון למחלות גנטיות, שהרי ערבוב של גנים יהודיים עם גנים נוצריים מקטין את הסיכוי לכך".

תגובות