האמנית ישי גרבש צרבה את הטראומה בבשרה ובעבודותיה

הצלמת ישי (אשה) גרבש נולדה בישראל ובבגרותה ניסתה להתמודד עם טראומת השואה שהעבירו לה הוריה בלימודים בחו"ל, במנזר אמריקאי ובטיול לאורך מסלול חייה של אמה באירופה. בהמשך הגיעה למזרח הרחוק, ודווקא שם הרגישה יותר בנוח — עם המגדר, עם האיטיות, עם הטראומה של אנשים אחרים. כי למה להסתפק בישראל־פלסטין אם אפשר לגור באזור המפורז בין צפון לדרום קוריאה

באושוויץ, מתוך "In My Mother's Footsteps". עבודה שהוצגה דווקא בתאילנדצילום: צילום: ישי גרבש / Courtesy of Ronald Feldman Fine Art
דורון חלוץ
ברלין
דורון חלוץ
ברלין

איך לקרוא לך?

"שמרתי על ישי בתור השם המקצועי שלי כאמנית, כדי לא לבלבל. אנשים שקרובים אלי קוראים לי אשה".

באנגלית ההבדל אולי סמלי, הוא מסתכם בלחתוך את ה–Y, אבל בעברית הוא סמנטי: ישי זה שם של גבר, ואשה — זה אשה.

"לא ממש חשבתי על זה, לא התראיינתי בעברית אף פעם. יושבת מולך אשה, ששם־האמנות שלה גברי. וזה השם שאיתו נולדתי, כאשה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ