גורל האנשים שחיים כאן עדיין תלוי בהם. ניר ברעם מסיים את המסע

הכפר ברטעה חולק ב–1949 ואוחד מחדש ב–1967. בהסכמי אוסלו הועבר החלק המזרחי לרשות הפלסטינית ואחרי כמה שנים נבנתה חומת ההפרדה ממערב לברטעה המזרחית — ויצרה מובלעת של פלסטינים החיים בצד הישראלי. המאפיינים הייחודיים מקשים על התושבים אבל גם הפכו את השוק שלו לאזור מסחר משגשג, בערך. פרק אחרון במסע לאורך הקו הירוק

ניר ברעם
צילום: מוטי מילרוד
ניר ברעם
צילום: מוטי מילרוד

ההמולה בשוק של הכפר ברטעה גדולה. מכוניות עמוסות ילדים מפוהקים עומדות בפקק תנועה ארוך משני צדי הכביש הישן. בחלונות הראווה רואים בגדים, מזון, ציוד לרכב, צעצועים, שטיחים, נעלי ספורט, אביזרי חשמל. אנשים חולפים בתוך ענן עשן מדוכן הקבב וילדים מציעים להם טבעות, משקפי שמש ומכונות גילוח. לא במקרה הומה כאן; לפי ההערכות יותר מ–1,200 בתי עסק מפוזרים בשוק, ומדי יום נוסעות בכפר הקטן למעלה מ–10,000 מכוניות שבעליהן עורכים קניות בברטעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ