שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ד"ר שפיצר האיש שהמציא את הטעם הטוב

27 שנה לאחר שמת, ראתה עדה ורדי את דמותו של הטיפוגרף והביבליופיל משה שפיצר, נזכרה בביקוריו בביתה והבינה שעליה לעשות מעשה. שבע שנות מחקר ואיסוף הביאו לתערוכה ולספר שמגלמים מהלך חשוב ומרתק בתרבות המקומית. אלא שהאיש שנחשב לשרמנטי ומקסים, אוצר בלום של ידע וטעם, היה גם אדם שילדיו זוכרים כנוקשה ולא תקשורתי

דליה קרפל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מכתב מברל כצנסלון לשפיצר לכבוד צאת הספר הראשון בהוצאת תרשיש “בשר ודם” מאת יצחק שנברג (ינואר, 1941)
מכתב מברל כצנסלון לשפיצר לכבוד צאת הספר הראשון בהוצאת תרשיש “בשר ודם” מאת יצחק שנברג (ינואר, 1941) צילום: ארכיון שפיצר באדיבות אמיתי שפיצר

"כשראיתי בכתבה ב'גלריה' במלאת 80 לאמן אביגדור אריכא (2009) את הציור 'ד"ר משה שפיצר ביום חם' מאוגוסט 1977, נזכרתי בבת אחת בשנות ילדותי ובמשה שפיצר, שבכל מוצאי שבת ישב אצלנו במטבח, שתה קוניאק ואכל דג מבושל של אמא", מספרת עדה ורדי, מעצבת גרפית בהכשרתה. "אחרי הארוחה הוא ואבא היו משוחחים שעות על גבי שעות. לפעמים הקשבתי, אבל לא הבנתי כלום. לא פעם הצטרפתי לאבי כשהלך לבקר את שפיצר ב'יד מאיר', הדיור המוגן של היקים בשכונת טלביה. בחדרו עמוס הספרים לא היה אף פעם איפה לשבת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ