מי באמת היו העקורים היהודים שמצאו את עצמם בגרמניה הכבושה אחרי השואה?

כיצד השתנה תפקידה של האם היהודייה בתום המלחמה, ואיך נראו יחסיה עם הגרמניות המקומיות? מה היתה משמעות המילים "פליט" ו"עקור" באותה תקופה, וכמה מהשורדים באמת רצו להגיע לארץ ישראל? מחקרה של ההיסטוריונית אטינה גרוסמן מערער על כמה תפיסות מקובלות לגבי מלחמת העולם השנייה, ומעלה שאלות חדשות על עצם הגדרתם של ניצולי השואה. ראיון

מיכל שפירא
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עקורים יהודים מפגינים במחנה הגרמני בעיר פירט באפריל 1946 , מחאה על ההחלטה להעבירם
למחנה סמוך. המחנות סיפקו לניצולים מרחב בטוח, יחסית
מיכל שפירא

האם יש להבחין בין יהודים ששרדו את זוועות הכיבוש הנאצי לבין אלה שהיו במנוסה ממנו והאם הגיעה העת להגדיר מחדש את ההיקף הגיאוגרפי שבו שהו ניצולי השואה? חקר ההיסטוריה של פליטי מלחמת העולם השנייה — ובפרט התנסויותיהם של פליטים יהודים בחברות האירופיות השונות — הוא תחום מחקר חדש ומסעיר, שממשיך להעלות שאלות נוקבות. מחקריה החלוציים של פרופ' אטינה גרוסמן, המלמדת באוניברסיטת קופר יוניון בניו יורק, עוסקים בשאלות אלה של פליטות, שואה, מגדר ומשפחה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ