שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פרסיליה מלכת המדבר

שיר ראובן זכתה בהגרלה והצטרפה לאוטובוס קריוקי לאילת בחברת תמהיל אקראי של אנשים ובליווי הפסקול הרשמי של פיצוציות 2017. עוד היו שם: נוף מונוטוני, אביהו פנחסוב ומחשבות על התחבולה המכוערת של הנוסטלגיה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוטובוס הקריוקי
צילום: תומר אפלבאום

לתחנה המרכזית בתל אביב יש כריזמה של בניין נטוש גם כשהיא מלאה באנשים. אני ותומר הצלם מנסים למצוא את מקום ההתכנסות לאוטובוס הקריוקי לאילת, נסיעה שזכיתי בה כמבחן בכתיבה מעשית: אני יכולה לכתוב כדי להרוויח כסף ולעשות איתו דברים בוגרים כמו לשלם חשבונות; האם אני יכולה לכתוב כדי לזכות בכרטיסים לאוטובוס קריוקי לאילת? היוזמה עצמה נשמעת כמו משרוקית כלבים לנעורים. אוהבים לצעוק? אוהבים שחם? אוהבים חינם? בואו תעלו. המשימה היתה לכתוב מה הדבר הראשון שתעשו אחרי הזכייה, ואנשים ענו שהם ינוחו מהלחימה בצה"ל, יפנקו את החברה, יבקרו קרובי משפחה שלא ראו הרבה זמן — הם נעצו סיכות בבובת הוודו של הסנטימנטליות הישראלית. אני כתבתי, "דבר ראשון אני מקצרת את השם כדי שהבנות שכותבות על גרגרי אורז לא יעבדו קשה". זה עבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ