יואל מרקוס מסכם 67 שנות כתיבה, ומגלה כיצד השיג סקופים שהסעירו מדינה שלמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יואל מרקוס
צילום: ינאי יחיאל
יותם ראובני
צילום: ינאי יחיאל

הפעם האחרונה שבה ראיתי את יואל מרקוס היתה לפני יותר מ–40 שנה. אני הייתי עורך דפוס צעיר בעיתון ''הארץ", והוא היה בעל טור נודע. מכל בעלי הטורים רק מרקוס היה טורח לרדת לדפוס, ומשגיח שהמאמר שלו נכנס למקום הנכון בעמוד. היו אלה ימי העופרת, והמעמד הוותיק, רוזנברג, היה מצחקק ואומר: ''עמוד זה לא מגומי. גם בריז'יט בארדו יכולה לתת רק מה שיש לה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ