שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם הפראים שהועלו לישראל מאיראן הם תקוות הר הנגב או אסון אקולוגי?

עסקה עם השאה ב–1968 העניקה לישראל כמה זוגות של פראים פרסיים — חמורי בר מקראיים שהוחזרו לארץ מגלות ארוכה. העולים החדשים שוחררו לטבע ליד מצפה רמון, ומאז פרו ורבו וכבשו את המדבר. 50 שנה לאחר מכן, אולי הגיע הזמן לשאול אם התפשטותם המהירה היא הדבר הטוב ביותר שקרה לאזור, או ניסוי מוצלח מדי שהמיט חורבן על החקלאות המקומית?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פראים באזור מצפה רמון, בשבוע שעבר
פראים באזור מצפה רמון, בשבוע שעברצילום: אליהו הרשקוביץ

במרץ 1968 האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים היתה בשיאה. מדינת ישראל, תחת תחושת הניצחון המזהיר, הוכיחה לעצמה שהיא ממשיכת דרכם של מלכי ישראל והשופטים ושל הישגיהם הצבאיים. ומה סביר יותר מאשר לנסות להשיב את הפרא, חיית הבר הנזכרת כמה פעמים בתנ"ך, לשעוט במדבריות הנגב.

מטיילים שעברו בארץ ישראל לפני 500 שנה העידו שעדרי פראים היו נפוצים באזור. אבל ציד לא מרוסן ומאות אלפי רובים שחולקו לבדואים מידי לורנס איש ערב, שיועדו לחיסול עותמנים, לא עשו חסד עם חמור הבר היפה שלנו. הפרא המקראי, שזוהה כפרא הסורי, נכחד. הפריט האחרון גווע בגן החיות שנברון בווינה ב–1927. באותה שנה ניצוד הפרא הסורי האחרון ליד נווה המדבר אזרק שבירדן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ