כך ניסיתי להילחם בעינויי השב"כ וכמעט הצלחתי - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך ניסיתי להילחם בעינויי השב"כ וכמעט הצלחתי

לכתבה
משמאל לימין: דן יקיר, פרקליטה של האגודה לזכויות האזרח, לאה צמל הוותיקה, שייצגה מאות פלסטינים, עבדכם הנאמן הצעיר בכ– 18 שנים, אנדרה רוזנטל, ואליהו אברהם, שייצג את המוקד להגנת הפרטמרים לידור

שנים רבות ניסיתי להיאבק משפטית בעינויי השב"כ ואפילו חשבתי שהצלחתי לנצח ולהפוך את ישראל למדינה טובה יותר. הו, כמה תמים הייתי

135תגובות

תמונת ניצחון במסדרון בית המשפט העליון, 6.9.1999. מעטות תמונות הניצחון באוסף תמונות בית המשפט שלי. יש הרבה יותר תמונות שבהן אני ועורכי דין אחרים יוצאים מאולם המשפט בראש מורכן, ומי שיתבונן היטב יוכל לראות גם רסיס דמעה בעין והלשון מגמגמת משהו כמו "נגיש דיון נוסף" או "משפט חוזר", או איזה משהו חסר סיכוי לחלוטין. רבות מן העתירות שלי נגעו לעינויים, ותשובת המדינה היתה אחידה: השב"כ לא משתמש בעינויים. ומה בכלל הטעם לעתור? הלוא החקירה המדוברת כבר הסתיימה. מיום שהגיעו בני משפחת הנחקר לעורך דין, ועד שעורך הדין מכין עתירה ראויה להגשה — אפילו מדובר בעו"ד זריז במיוחד — ועד יום הגשת העתירה למזכירות בית המשפט...

הרשמה לניוזלטר

הירשמו כעת והטורים מאת מיטב כותבי הארץ ימתינו לכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות