הבעיה של ישראל היום היא היעדר דמיון

מפעל החיים של יהודה קידר, שלחם בפלמ"ח והיה הישראלי הראשון בנאס"א, הוא תוכנית השלום שרקח וכבר 30 שנה מנסה לעניין בה את העולם. מי שיביא למימוש תוכניתו, הוא מבטיח, יהפוך למיליארדר ויציל את המולדת (לכל המעוניין, קידר מציע גם שיטה לקידום הבריאות, שכוללת מלחמה בחמצן וריקוד קליל)

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: תומר אפלבאום
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
צילום: תומר אפלבאום

יהודה קידר, 92, (אם להאמין לסיפוריו), הוא הדבר הקרוב ביותר שפגשתי לפורסט גאמפ ישראלי, זאת בהנחה שהלה היה שולח ידו גם בתזונה וממציא סגנון ריקוד. לפרקים בשיחתנו, שהתנהלה בחדר הספרייה בכפר גמלאים יוקרתי ומנומנם בשרון, זה נשמע כמו סיפור חיים מופרע עם כמה תסריטאים שתפרו עלילה בגסות.

כבר בלידתו נדחף קידר קרוב לצלחת. הוא נולד בבודפשט ב–1925 למשפחה דתית, הקטן מבין עשרה אחים ואחיות. אמו, מרים בלומה הרצל, היתה אחיינית חוזה המדינה. ב–1935 עלו לישראל. משהו שקרה לו בנחיתה ביפו כאילו רמז על רדיפתו אחרי השלום במשך רוב חייו הבוגרים. "האוניות לא יכלו להגיע למזח, אז הספנים הערבים, שהיו בחורים רציניים וחזקים, לקחו אותנו בסירות. כשהגיע תורי, הם זרקו אותי כמו מזוודה מהסיפון לסירה. הספן הערבי תפס אותי, נתן לי נשיקה ואמר לי 'אהלן וסהלן'. זו הברכה הראשונה שקיבלתי בארץ הקודש".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ