"זו לא להקה, זה בית משוגעים קטן" - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"זו לא להקה, זה בית משוגעים קטן"

לכתבה
בוריס סבירסקירמי שלוש

הם ניגנו על אסלות במקום על גיטרות, העדיפו להופיע במוסד פסיכיאטרי מאשר במועדון ובאחת ההופעות הבריחו את הקהל בגז מדמיע. כ–30 שנה אחרי הקמת הלהקה "שרמוטה מעופפת בהרים" מסביר המייסד בוריס סבירסקי למה מעולם לא רצו להצליח, ומספר על הפרויקט הבא שלו: שיחות עם חייזר

21תגובות

30 שנה אחרי שייסד את להקת שרמוטה מעופפת בהרים (להלן שמ"ב), ובוקר לאחר יום הולדתו ה–57, אני יושב על מיטת היחיד בביתו של בוריס סבירסקי, הנודע גם בשם הבמה בוריס סוויסא. הוא מתגורר בצד החרדי והמוזנח יותר של שכונת הדר החיפאית, בין מועדון לווטרנים רוסים לבין חנות לממכר כיפות מנגנות. את מחצית משטחה המצומצם של הדירה ממלא מחסן שבו יצירות האמנות המרובות של סבירסקי צוברות אבק, וקשה לשני אנשים להידחק לתוכו. בכל זאת אנחנו מבקיעים למסדרון צר, צמוקים בין גבעות הקנבסים, המכשירים האלקטרוניים והספרים שמצא ברחוב. סבירסקי חובט קצת במחבתות ובסירים שהם חלק ממערכת כלי הקשה, ואז שולף ממדף נסתר את הפאראנואידיקו. לצד...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות