למה אנחנו ישנים ואיך זה קשור לדובי קוטב? - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אנחנו ישנים ואיך זה קשור לדובי קוטב?

לכתבה

מה בדיוק קורה בשלבי השינה השונים ומדוע אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיה? אף על פי שהמדע עדיין רחוק מתשובות מלאות, הוא מספק כמה תובנות חדשות. למשל, בשונה ממה שחשבו פעם, שלב החלימה אינו החשוב ביותר. ד"ר יובל ניר, שמתמקד בחקר שלב השינה העמוקה, מסביר מה קורה כאשר גלי המוח המזוהים עם השלב הזה מופיעים בזמן ערות, אילו תבניות שינה יכולות להצביע על קיומן של מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר ואיך תרדמת החורף של דובי קוטב מהווה ראיה נגד אחת התיאוריות לגבי שינה

38תגובות

בפעם הראשונה שציינו באוזננו שהשינה תופסת שליש מחיינו — היטלטלנו. אלוהים אדירים, מעולם לא חשבנו על זה כך! עד גיל 90 אנחנו צפויים לישון במצטבר כ–33 שנים, ופתאום השינה לא נראתה מתוקה כל כך, כי אם תובענית משהו. אבל ישנו על זה, הרבה לילות ישנו והפסקנו להזדעזע והתרגלנו. לא שיכולנו לעשות משהו בקשר לזה. כמו שאנחנו לא יכולים לבחור אם לאכול או לנשום. אלא שבניגוד לאכילה ולנשימה, המושג שיש לנו על תפקיד השינה קלוש למדי. ולא רק לנו. אף על פי שמדובר בתהליך ביולוגי בסיסי, יומיומי ואוניברסלי, שנחקר כבר אלפי שנים, השינה היא עדיין אחת השאלות הגדולות הלא פתורות של מדעי החיים: מהי הסיבה, ההצדקה לשמיטה זו של הגוף...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות