מה קורה כשמספרים לחולה שהוא עומד למות. שיחה בין רופא וצייר

שני חברים, רופא וצייר. הרופא בחר ציור, הצייר הסכים. מתוך רצף החיים ומטלות היום־יום הם החלו לכתוב, ללא כל ידיעה מהי הדרך ולאן היא תוביל

פיטר גילבי ואסף רומאנו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ג'ון קולייר, "גזר דין מוות", 1908 (מתוך Wellcome Collection , לונדון)
ג'ון קולייר, "גזר דין מוות", 1908 (מתוך Wellcome Collection , לונדון)

פיטר: כשאני מסתכל בתמונה הזאת אני נזכר באבי שנפטר לפני למעלה מ–25 שנים. הוא היה בן 43 כשאתה פגשת אותו לראשונה (היינו בני 17) ובן 50 במותו. זהו בערך גילנו היום. עובדה זו נוכחת, ולא נעלמת, לא מעינַי ולא מלבי. אבי נולד ואף מת בלונדון. החולה בתמונה מזכיר לי אותו כאדם צעיר. איפה היה אבי כשהתבשר על מחלת הסרטן שלו? כיצד הגיב ברגע הבשורה? עם מי חלק את הכאב?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ