ביקור בכפר שחציו האחד נמצא בישראל וחציו השני בלבנון

רועה צאן שהכניע בידיו את הנמר האחרון בגליל, אשה שמוקפת ביונים לבנות וגם שלגייה אחת. ביקור מצולם בכפר הבדואי ערב אל עראמשה

אביעד טל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צילום: אביעד טל

על הכפר הבדואי ערב אל עראמשה שמעתי לראשונה לפני כמעט 20 שנה, כשעשיתי שנת שירות כמדריך טיולים בגליל, בשנה שקדמה לגיוסי לצבא. שמעתי סיפורים רבים על הכפר המבודד שיושב ממש על גדר הגבול עם לבנון, שחלק מתושביו חיים בצד הישראלי וחלקם האחר מתגוררים כמה עשרות מטרים מהם, אבל בצדו האחר של הגבול, בשטחה של לבנון. כששמעתי על עבד אל־חמיד, אותו רועה צאן מפורסם תושב הכפר שהכניע בידיו את הנמר האחרון בגליל, ועל תלג'ה (כינוי לשלגייה בערבית), בתו שמתקיימת אך ורק מליקוט עשבי בר ומי מעיין וצועדת כל יום עשרות קילומטרים עם העזים שלה, החלטתי שהגיע הזמן שאסע לבקר במקום. כבר אז, בביקורי הראשון בכפר, בזמן שחלפתי באטיות בין גבעות טרשים שמשובצות בצמחייה גלילית דלילה, הרגשתי שהגעתי למקום שהקצב בו אחר, אטי יותר, משרה תחושה כמעט מדברית. ביקרתי בעראמשה עוד כמה פעמים באותה השנה, אבל גיוסי לצבא והשנים שבהן התגוררתי בחו"ל קטעו את רצף הביקורים שלי בכפר עד חזרתי לארץ לפני כמעט שנתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ