למה לא התלוננתי? כי הייתי בת 7. נמאס לי לשתוק - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לא התלוננתי? כי הייתי בת 7. נמאס לי לשתוק

לכתבה

על השירה שכתבה נגד הכיבוש שילמה דארין טאטור במאסר. על המאבק שלה באלימות נגד נשים בחברה הערבית היא עלולה לשלם בחייה

107תגובות

כמו כל האסירות, גם דארין טאטור נדרשה לעבור חיפוש גופני בכל פעם שבאה בשערי הכלא. לשם כך היה עליה לפרוש ידיים לצדדים ולאפשר לסוהרות שהתחלפו תדיר להעביר גלאי מתכות על גופה ואחר כך להתפשט לפניהן. ההליך הזה היה לה קשה מנשוא. בכל פעם מחדש, המגע הכפוי הצית את הזיכרון של מה שעברה בילדותה. באחת הפעמים סיפרה לסוהרת מה אירע לה וביקשה ממנה לחוס עליה ולוותר על הבדיקה, תוך שהיא נשבעת שאינה נושאת דבר אסור. הסוהרת היססה לרגע, ואז אמרה, "טוב, אז רק תפשילי את החולצה והמכנסיים". מובן שגם ההוראה הזאת ופעולת ההפשלה גרמו לזיכרון הילדות להתפרץ ולהכאיב. כעבור כמה חודשים, בתום אחד הדיונים, כשעברה מבית משפט לבית מעצר...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות