20% מהמבוגרים בישראל לוקחים תרופות נגד דיכאון וחרדה. מה זה אומר עלינו?

תרופות פסיכיאטריות מחולקות לקשישים בנדיבות - פי ארבעה יותר מכלל האוכלוסייה. הם מעידים כי הכדורים אמנם אינם משכיחים את הבדידות, אך כן משככים את הדיכאון והחרדה

נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
צילום: איליה מלניקוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ציפרלקס

לפני ארבע שנים נסע אבנר שחק, היום בן 76, לטיול תרמילאים ממושך בניו זילנד, וייטנאם ותאילנד. הוא טייל בגפו, הסתדר מצוין ונהנה מכל רגע. בינואר השנה נסע שוב לטיול תרמילאים באותו אזור, אבל הפעם התאכזב לגלות שהיכולות הפיזיות שלו בוגדות בו. "בתוך כמה שנים הגוף שלי הידרדר", הוא מספר על הטריגר שהוביל אותו לדיכאון, "אני יוצא לרחוב בתאילנד ולא יכול ללכת. בכל מקום אנשים מרימים לי את המזוודה. באונייה ששטתי בה, כולם כל הזמן עזרו לי. האחראי, בלי שדיברתי איתו, דאג להחליף לי חדר כדי שאהיה בקומה של חדר האוכל ולא אצטרך לרדת במדרגות בכל ארוחה. אני מתחיל להיות תלוי באחרים. אני כבר לא אבנר הגדול, שצ'יק־צ'ק מזיז דברים. אני נכה צה"ל ויש לי בעיות בגב, המון פריצות ולחצים, הרגל השמאלית לא מתקפלת, אני צולע, יש לי כאבי עצבים בחניכיים, הרבה מחלות, פתאום רעידות ביד וזה מתנגש עם הראש, כי הראש עוד צעיר, רץ קדימה, עוד לא מקבל את המגבלות הגופניות".

תגובות