שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חקר האלצהיימר נקלע למבוי סתום. האם החוקרים טעו לאורך כל הדרך?

שנים של מחקר, מאות מדענים, עשרות מיליארדי דולרים – וכלום. חקר האלצהיימר עומד במקום. האם החוקרים בכל העולם שבויים בקונספציה שגויה? שתי חוקרות ישראליות משוכנעות שיש ללכת בדרך שונה לחלוטין. אם הן צודקות, ייתכן שתימצא תרופה כבר בעשור הקרוב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איש מטושטש

בהתחלה נופל עץ אחד. איש לא שם לב לכך ביער הזיכרון העבות ומלא ההוד. אחר כך נופל עוד עץ ועוד אחד, ועצים רבים קורסים. קרחות זיכרון נפערות, משמעויות שחיו בתוכן נמלטות בבהלה, והיער נמחק. איננו. פה ושם נשאר גדם יבש. מי אתה? הבן שלי? נעים מאוד. מי אתה?

5.7 מיליון אמריקאים חיים כיום עם אלצהיימר. 5.7 מיליון בני אדם ששכלם הולך ומידלדל, זיכרונם מתפורר לאבק ואישיותם מתפרקת. בישראל המספר הוא 150 אלף. עם העלייה בתוחלת החיים, מספר החולים צפוי עוד לעלות, והאמריקאים מעריכים שבשנת 2050 יהיו 13.8 מיליון חולים. הנטל הרגשי קשה מנשוא. הנטל הכלכלי עצום. כבר עשרות שנים מדענים חוקרים את המחלה ברחבי העולם, עשרות מיליארדי דולרים הושקעו במחקרים — וכלום. שום טיפול, שום תרופה או הקלה. התרופה היחידה שמאושרת לשימוש משפיעה על תסמיני המחלה למשך חודשים ספורים. מדי פעם מתפרסמת בעיתונות ידיעה על פריצת דרך מבטיחה או על הצלחה בניסוי בעכברים, אך בסופו של דבר התקוות מתבדות. עכשיו, אחרי שיותר מ–400 הניסויים שנערכו בעולם נכשלו בזה אחר זה — מי בשלבים הראשונים ומי בשלב הניסוי בבני אדם — כאשר חברות סוגרות את מרכזי הפיתוח שעוסקים באלצהיימר, מתחילים לעלות ספקות. האם ייתכן שכל כיוון המחקר היה שגוי מלכתחילה? האם ההתרכזות בתיאוריה אחת, שהיתה אמורה להסביר את הכל, היתה טעות? רוב המדענים עדיין אוחזים בתיאוריה המקובלת ומסבירים כל כישלון בניסוי לגופו, אך אחרים טוענים שהתחום הגיע למבוי סתום ושהגיע זמן להתפכח. "אם לא מתכוונים להיכנע לאלצהיימר, דרוש שינוי פרדיגמה", הם אומרים, "צריך לצאת מתבנית החשיבה המקובלת, כי משהו כאן לא עובד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ