נסענו לספארי בטנזניה וחשבנו שאנחנו מוכנים לבלתי צפוי. אז חשבנו

זברות שפרוותן מרוטה, באפלו עם חתך עמוק בגב, אימפלות דהויות ופיל עם חט שבורה. דווקא אחרי שהבנו שהמציאות אינה דומה לדימויים המפוארים של סרטי הטבע, התחלנו ליהנות מהמסע

סמדר רייספלד
סמדר רייספלד
טנזניה | צילומים: טל רייספלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שמורת סרנגטי. אי אפשר היה
שלא לחשוב על "מלך האריות"

לפני כל טיול אני נזכרת בג'ון סטיינבק, שכתב ב"מסעותי עם צ'רלי" ש"כל מסע, ספארי או סיור הוא ישות נפרדת שיש לה אישיות משלה" ושכל התוכניות מתנפצות אל מול האישיות הזאת. אדם מתכנן טיול וחושב שהוא יודע לקראת מה הוא הולך, ואז מגלה שלא מניה ולא מקצתיה. לכן כשהחלטנו לנסוע לספארי בטנזניה, היינו לגמרי מוכנים לקראת הבלתי־צפוי. אבל מה לעשות שטבעו של הבלתי־צפוי הוא לא להיות מה שציפית. וכך מצאנו את עצמנו לגמרי לא מוכנים, לאו דווקא למה שנקרה בדרכנו אלא למה שהתרחש בתודעה שלנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ