המשבר שכמעט חיסל את הכור הגרעיני בדימונה

המכתב ה"חולני" של בן־גוריון, הביקור שהוגדר כ"ביזיון" והאולטימטום הבוטה שהוצב לאשכול: מסמכים שהותרו לפרסום בארה"ב שופכים אור על המשבר הדרמטי בין הנשיא קנדי למנהיגי ישראל, שבשיאו היו מי שחששו אפילו מפני פשיטה של צנחנים אמריקאים בדימונה

הכור בדימונה

לאורך אביב וקיץ 1963 היו מנהיגי ארצות הברית וישראל — הנשיא ג'ון קנדי וראשי הממשלה דוד בן־גוריון ולוי אשכול — מעורבים בעימות דרמטי ומורט עצבים סביב תוכנית הגרעין של ישראל. המתח היה עצום אך סמוי מעיני הציבור בשתי המדינות, ורק כמה פקידים בכירים משני צדי האוקיינוס היו מודעים לחומרת המצב.

כפי שהודה באוזנינו עוד לפני 25 שנה פרופ' יובל נאמן המנוח, שהיה בקי בסוד העניינים, אלה בישראל שהכירו את המצב לאשורו ראו זאת כמשבר של ממש. נאמן, באותם ימים המנהל המדעי של המרכז הגרעיני בשורק, סיפר שאשכול ושותפיו ראו בקנדי כמי שמציב אולטימטום של ממש לישראל. לדבריו, היו אף כאלה, בהם האלוף דן טולקובסקי, שהעידו כי חששו באמת ובתמים שקנדי עלול לשלוח צנחנים לדימונה. לא היתה בדבריו נימת ביקורת או לגלוג, אלא שיקוף מלא של תחושת המשבר שריחפה אז בחלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ