"אתה תירשם בהיסטוריה ככתב הראשון שכותב משהו טוב על חריש" - סוף שבוע - הארץ
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
צילומים: גיל אליהו
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
צילומים: גיל אליהו

אני מגיע לעיר בשעת צהריים, יורד נרגש מהאוטובוס וצועד אל משרד התיווך המקומי. השמש איומה והחום בלתי נסבל. העצים הם בעיקר רעיון של עצים, ובין בניין לבניין נמתח רווח עצום של כבישים, מדרכות רחבות וחניות לווייתניות, כך שצל הוא דבר שלא שמעו עליו פה. האספלט והבניינים אוגרים חום ומסנוורים את הביש־גדא שנקלע למקום. דוח של החברה להגנת הטבע, שקטל את התכנון בחריש, התייחס באריכות לדלילות הצמחייה ולבזבזנות השטח בעיר הזאת. כדי להינצל אני נדבק לגדרות הפח הכעורות שנועדו להסתיר את אתרי הבנייה, כך שחלק מגופי ישרוד את שמש הצהריים החורכת. כל כמה מטרים, מעלי, מוצב שלט גדול הנושא תמונות של תושבי היישוב, תחת הכותרת "יחד כל הדרך". אולי כדי להראות שלא מדובר בעיר רפאים ושיש אנשים שממש חיים בחריש, גם אם לא רואים אותם ברחובות הלוהטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ