שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רחוב שמוקדש למברגים? מסעדות של חמש קומות? חזרתי לקהיר. איזו עיר!

שוטטתי ברחובות מבוקר עד ערב, חיוך ענק מרוח על פני, אם כי כמעט לא עזבתי שטח די זעיר במרכז העיר. היש כתב תיירות גרוע ממני?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קהיר
צילום: Christopher S. Rose / Getty Images IL

עד המהפכה במצרים פקדתי את קהיר פעם־פעמיים בשנה. הייתי נוסע כשש שעות במוניות השירות המשוגרות מטאבה, דחוק בין פועלים זרים סורים בפיג'מות עם שפם ענק, אבל מאושר. אחרי תל אביב, קהיר היא העיר האהובה עלי. מאז המהפכה המתנתי שהמצב יתייצב כדי שאשוב לאהובתי. אבל גם כשהמהומה שככה, משום מה לא נסעתי. לבסוף, כדי לכפות על עצמי את המסע, הערמתי על עצמי: רכשתי ויזה בשגרירות המצרית. חייבים לנצל את הוויזה כי היא פגה אחרי ארבעה חודשים. מצד אחד הטריק הצליח. מצד שני, זו היתה החלטה מטומטמת — נאלצתי להגיע לקהיר החמה בקיץ, העונה הגרועה ביותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ