בערבות סין מוחזקים בגולאגים כמיליון איש. אני הייתי שם, והצלחתי לברוח

עינויים, אונס שיטתי וניסויים בבני אדם. סיירגול סאוטביי מתארת כיצד מתבצע החינוך מחדש במחנות בסין

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סאוטביי. "ידעתי שאמות שם,
ולא יכולתי להשלים עם זה"
סאוטביי. "ידעתי שאמות שם, ולא יכולתי להשלים עם זה"צילום: אלינור קולין
דיויד סטברו
דיויד סטברו
סטוקהולם
דיויד סטברו
דיויד סטברו
סטוקהולם

20 אסירים חיים בחדר קטן. הם אזוקים, ראשיהם מגולחים ומצלמות שתלויות על התקרה מפקחות עליהם. דלי בפינת החדר משמש כשירותים. בשש בבוקר מתחיל סדר היום. הם לומדים את השפה הסינית, משננים שירי תעמולה ומתוודים על חטאים שהם נדרשים להמציא. יש ביניהם נערים, ויש גם קשישים. הארוחות דלות ודלוחות. הן מסתכמות במרק עכור ופת לחם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ