בערבות סין מוחזקים בגולאגים כמיליון איש. אני הייתי שם, והצלחתי לברוח

20 אסירים חיים בחדר קטן. הם אזוקים, ראשיהם מגולחים ומצלמות שתלויות על התקרה מפקחות עליהם. דלי בפינת החדר משמש כשירותים. בשש בבוקר מתחיל סדר היום. הם לומדים את השפה הסינית, משננים שירי תעמולה ומתוודים על חטאים שהם נדרשים להמציא. יש ביניהם נערים, ויש גם קשישים. הארוחות דלות ודלוחות. הן מסתכמות במרק עכור ופת לחם.