מה גורם לאנשים להסתובב בעירום ולחפש פירות רקובים?

לרועי צ'יקי ארד היו הרבה חששות לפני שהצטרף למסע לקטים בצפון הארץ, ועוד בשבוע הכי סוער בשנה. אבל מהר מאוד הוא מצא את עצמו אוכל שורשים, מחבק אנשים זרים ואפילו מצליח לשרוד בלי נייר טואלט

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מסע לקטים
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
צילומים: דניאל צ'צ'יק

הרומן שלי עם הלקטים נפתח ברגל שמאל. לפני שנה סיפר לי חבר שמסעות לקטים הם חוויה משמעותית שכדאי לי לבדוק. כשניסיתי לברר פרטים, הוא אמר שאני פשוט חייב להצטרף למסע. חששתי להשחית את זמני, כי משתתפי מסעות הלקטים מתחייבים לא לגלות מה קורה שם. יצא לי פעם להגיע כדי לכתוב על חוויה אחרת מהיקום ההיפי — הריינבואו. חמישה ימים הצחנתי סביב מדורות וקצצתי תפודים במטבח יחד עם תייר ספרדי עירום לחלוטין וקטוע רגל. בסוף נשברתי. רציתי קפה הפוך. יצאתי בטרמפ עם אחת ממארגנות הכינוס. כשסיפרתי לה בהתלהבות שאני מתכוון לפרסם כתבה מדהימה על חוויותיי, היא אמרה "אבל יש כלל שאסור לכתוב על הריינבואו בתקשורת. אתה לא תעשה את זה, נכון?" נפלט ממני כן רפה. כשראתה שפניי מתכרכמות אמרה: "אם תרצה, תכתוב לנו ונקרא יחד בקבוצה".