המגפה תהיה אירוע גורלי ומכונן. כשהיא תדעך, יצוצו אפשרויות חדשות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גוסטב דורה, "המבול"
גוסטב דורה, "המבול"צילום: Gustave Doré / Cassell
דויד גרוסמן
דויד גרוסמן

היא גדולה מאיתנו, המגפה, ובמובן מסוים לא נתפסת. היא חזקה מכל אויב בשר־ודם שפגשנו, וגם מכל גיבור־על שהמצאנו בדמיונות ובסרטים. לפעמים מתגנבת ללב מחשבה מַקפיאת דם, שאולי הפעם, במלחמה נגדה, נפסיד, נפסיד ממש. תבוסה עולמית. כמו בימי "השפעת הספרדית". מחשבה שמסולקת מיד, כי מה פתאום נפסיד? הרי אנחנו האנושות של המאה ה–21! אנחנו משוכללים, ממוחשבים, חמושים באינסוף כלי נשק והרס, מוגנים באנטיביוטיקה, מחוסנים... ואף על פי כן, משהו בה, במגפה הזאת, אומר שכללי המשחק הפעם שונים מכל מה שהורגלנו בו, עד כדי כך שאפשר לומר שלפי שעה אין כללים למשחק הזה. באימה אנחנו סופרים מדי שעה את החולים והמתים בכל קצווי העולם. ולעומת זאת, באויב שניצב מולנו לא ניכרים שום סימנים של עייפות או האטה כאשר הוא קוצר בנו באין מפריע. כשהוא עושה שימוש בגופינו כדי להתרבות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ