החקלאים נואשים לעובדים. המפוטרים נואשים לעבודה, ולמפלט. זה הזמן לקטוף!

ירמי שיק בלום יצא אל הפרדסים וגילה כי העבודה העברית קמה לתחייה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהלי נוביץ' בקטיף.
אווירה אולטרה־ישראלית
יהלי נוביץ' בקטיף. אווירה אולטרה־ישראלית
ירמי שיק בלום
צילום: מגד גוזני
ירמי שיק בלום
צילום: מגד גוזני

יהלי נוביץ', נער מחומצן שיער, עם פלומות אפרוחיות על הסנטר וחולצת סוף מסלול גזורה, נתלה הפוך על עץ, קטף תפוזים והניח להם ליפול בנונשלנטיות מהידיים ישר למכל שניצב מתחתיו והיה מלא עד אפס מקום. על שלושה סולמות עמדו שלוש נערות, קטפו תפוזים והניחו אותם בתיק הקטיף שלהן. בין שורות העצים עמד יואל זילברמן. על ראשו כובע מצחייה "ג'ון דיר", חולצת פלנל ומכנסי דגמ"ח שמהאחורה שלהם ביצבץ אקדח. הוא השגיח על עמוס בן הארבע שהתעקש לקטוף תפוז בעצמו. לאחר מאבק קצר, הילד הצליח והושיט את התפוז בגאווה לאביו. יואל קילף אותו בזריזות ידיים מרשימה ואמר לעמוס שהוא "הקוטף הכי טוב בארץ לגילו". השעה היתה 8:30, קרני השמש התמזגו בהרמוניה עם צינת הבוקר ומשב בריזה קלילה הפיץ ניחוחות הדרים לכל עבר. אל האווירה האולטרה ארץ־ישראלית הצטרף יהורם גאון ושר את "עוד לא אהבתי די" בפול ווליום מתוך רמקול JBL נייד שנתלה על אחד העצים. כשגאון הגיע לפזמון הצטרפו אליו כל הקוטפים ושרו יחד באקסטזה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ