רק אל תאמרו שאתם מתגעגעים: שיחה עם הגברת הראשונה של הכדורסל הישראלי

אורנה אוסטפלד, אחת הספורטאיות הכי פוליטיות ופמיניסטיות שפעלו כאן, מספרת למה החליטה לעזוב את מפעל חייה אחרי 34 שנים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אוסטפלד. "פעם היינו הולכות לבג"ץ מתוך תחושה שאפשר לשנות, היום ברור שאין סיכוי"
אוסטפלד. "פעם היינו הולכות לבג"ץ מתוך תחושה שאפשר לשנות, היום ברור שאין סיכוי"צילום: תומר אפלבאום
הילו גלזר
צילום: תומר אפלבאום
הילו גלזר
צילום: תומר אפלבאום

"התעייפתי, פשוט התעייפתי", מודה אורנה אוסטפלד, שבשבוע שעבר הודיעה על עזיבת מפעל חייה, קבוצת הכדורסל א.ס רמת השרון, אחרי 34 שנים. בסלון ביתה צמוד הקרקע היא משעינה את גווה קדימה, במשיכת איברים דאובה שאופיינית לכדורסלני עבר. "השחיקה נוראה, אבל לאו דווקא בגלל הגיל", מדגישה אוסטפלד. "פעם היתה תחושה שהסיזיפיות עשויה להשתלם. היום את אפילו לא מנסה כי התוצאה ידועה מראש. את נמנעת מראש כדי לא להיכשל פעם אחרי פעם. אז די, נו, מספיק. אין בשביל מה להיאבק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ