"לגור בפרברים? זה אולי הרעיון הגרוע בהיסטוריה"

כדי להיות בריאים, עשירים ומאושרים יותר, צריך לעשות דבר אחד — להשתחרר מהמכונית. האדריכל ג'ף ספק, שכתב רבי מכר על אורח החיים האמריקאי, קובע שמתכנני ערים הורסים לנו את החיים, ומשוכנע שדווקא המגפה יכולה לשפר אותם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פקק תנועה ליד סן פרנסיסקו
פקק תנועה ליד סן פרנסיסקוצילום: Jim Sugar / Corbis Documentary R
מירב מורן
מירב מורן
מירב מורן
מירב מורן

כולנו קורבנות: לא של מלחמות, לא של קורונה, גם לא של פוליטיקאים ציניים. מי שמזדחלת יום־יום בכביש למשרד ובחזרה, בערב מגרדת את עצמה מהספה, נוסעת במכונית למרכז המסחרי, חונה בחניון ועולה במעלית לקומה השנייה לספינינג בחדר הכושר — היא קורבן של מתכנני ערים.

גם בעלה קורבן. הוא דוחק את הילדים למושב האחורי בכל בוקר, מתקשר דרך המראה עם הגדולה שתקועה במסך ועם הקטן שבוכה, ומשלח אותם מהרכב אחד־אחד. הוא היה רוצה להישאר איתם כמה רגעים בפינת המשחקים, אבל אי אפשר, אין מקום לחנות. כולם קורבנות של מתכנני ערים — אלה שאישרו את השכונות המבודדות, את הקניונים, את מרכזי התעסוקה המנותקים ואת הדרכים שמקשרות ביניהם — אשר יצרו שגרת חיים שמושיבה אותנו יום־יום, במשך שעות, במכונית. הם אחראים לכך שאנחנו "עושים הליכה", כי שכחנו שהליכה אינה ספורט, כי אם פעולה הגיונית שבאמצעותה עוברים ממקום למקום. הם אחראים לכך שבמקום ללכת ברחובות נעימים ונוחים, אנחנו נוהגים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ