"הוא נישק אותי וצעקתי: אנחנו לא גויים". מונולוגים על ליל הכלולות בחברה החרדית

נשים וגברים מספרים על השידוך, ההדרכה שקיבלו לקראת חיי הנישואים והחוויה הדרמטית של הלילות הראשונים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שמלת כלה
שירה אלק
צילום: לאה גולדה הולטרמן
שירה אלק
צילום: לאה גולדה הולטרמן

בפוסט שהופיע בפייסבוק נכתב בפשטות: "ספרו אילו דברים הזויים שמעתם ממדריכי החתנים ומדריכות הכלות שלכם". אבל מי שקרא את התגובות נתקל במשפטים שנראים כלקוחים מסרט אימה: "אם היא אומרת שכואב לה, אל תפסיק, רק תעשה את זה יותר מהר כדי לסיים מהר"; "המדריכה אמרה לי שאפילו אם המיטה תתמלא דם, שאני לא אבהל ואשתדל לחייך"; "העליתי חשש בפני מדריכת הכלות שאני לא בטוחה שאני נמשכת אליו. היא מיהרה לבטל את זה ואמרה: 'לא, לא, הכל בסדר, רק אחרי החתונה אפשר לדעת...'"; "המדריכה הסבירה לי בחרדת קודש עד כמה חובה לקיים את המצווה עוד בליל הנישואים ולא לדחות אפילו שעייפים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ