שיר ראובן
שיר ראובן
צילום: הדס פרוש

גילית ספורטא (37) פותחת את הדלת לביתה שבגבעתיים ביד שמאל, כאשר יד ימין שלה חבושה וירקרקה. "לפני שבועיים עמדתי על המדרגות ליד גינת הכלבים וקראתי הודעה מהעבודה בטלפון", היא מספרת. "ואז הכלבה ראתה חבר ורצה אליו. שברתי את הכתף בשלושה מקומות".

אנחנו נפגשות ביום הראשון לפתיחת מערכת החינוך, והסלון מלא נשורת של סגר ארוך וממושך עם שני ילדים בני שש ושמונה. "אחרי הילד השני יש חשק לעוד ילד, אבל במקרה שלי ושל בן זוגי אורי, או יותר נכון במקרה שלי, בגלל דיכאון אחרי לידה הרגשתי שזה גדול עליי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ