חשבתי שכדאי לפתוח חלון ברכבת — ואז שמעתי מה למדע יש להגיד

לפתוח חלון במפלצת דיזל נוסעת זה כמו להתנגד לחיסונים: בתחילה זה רעיון משעשע, ואז המומחים מגיעים עם העובדות

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני בר-און
דני בר-און

תקופת הקורונה היתה תור זהב לחובבי החלונות הפתוחים. כך קרה ברכבת ישראל, למשל, שפתחה את כל חלונותיה לרוח למשך חודשים ארוכים כדי למנוע הדבקה, בדומה לחברות רכבת אחרות בחו"ל. אבל איך אפשר להשוות את הערפיח הדחוס של לידס או ניחוחות הנקניקייה המגעילים בפרברי מינכן לאווירה הצח והמתוק של ארץ הקודש, שחדר באופן בלתי־אמצעי לקרונות, פרע את העותקים של ישראל היום ורומם את הנפשות. הצרה היא שכל דבר טוב נגמר בסופו של דבר. החלונות, כפי שגילתה קרובת משפחה שלי לאחרונה, ננעלו שוב, ורק עובדי הרכבת שמצוידים במפתח מיוחד יכולים לפתוח אותם. כל זה במקרה הטוב. על חלונות ברכבות הדו־קומתיות, האדומות, הודבקה מדבקה שאותם אסור לפתוח, מה שלא יהיה. היא ניסתה לברר אצל אחד מדיילי הרכבת וגם במחלקת פניות הציבור, שם נתנו לה הסבר סתום על "סיבות בטיחותיות", או משהו כזה. אבל באופן הישראלי ביותר, לצד הביורוקרטיה האטומה תרתי־משמע, נפתח לה גם צוהר אנושי. אחד מעובדי הרכבת, ששמע את תלונתה, הוציא מכיסו עותק של מפתח הקסמים ונתן לה במתנה. עכשיו שום חלון כבר לא יעמוד בפניה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ