ברחתי ליוון ופגשתי עוד ועוד ישראלים. גם כאלה שמתכננים לעולם לא לחזור

יש כאלה שעובדים עם לפטופ בטברנה, יש כאלה שלא יודעים איפה יהיו מחר. יש כאלה שחשבו שהם מגיעים למקום פראי ומבודד, ואז התברר שאין בו אף אחד - חוץ מישראלים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מסך לפ טופ דרכו משתקף חוף הים באי כרתים
שני ליטמן
שני ליטמן
יוון

כמו אחרונות החסידות, אלה החלושות, החולמניות, שלא היו מוכנות בזמן ונתקעו הרחק מאחורי הלהק האלגנטי והמסותת ומופיעות בשמים כשכבר קר מדי ואחרי שכולם סיימו את נדידת הסתיו שלהם, הגענו לשדה התעופה הריק בשלהי חול המועד סוכות, בשבע לפנות בוקר.

עשרה ימים קודם לכן הוא התקשר ברבע לשתיים בצהריים, לחוץ אימים. "מהר, עכשיו, תמצאי כרטיסים ליוון ותקני. עכשיו, לא משנה לאן. מהר!"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ