ח"כ אלי אבידר מצליח להיות גם הגיבור של השמאל וגם האיש של ליברמן. ראיון

בחודשים האחרונים מיצב את עצמו אבידר כאופוזיציונר מספר אחת. הוא תוקף את נתניהו מעל כל במה, זועק על ריסוק הדמוקרטיה וחותר לקירוב לבבות עם הערבים. איך זה מסתדר עם העובדה שהוא חבר במפלגה הבלתי דמוקרטית בעליל של ליברמן — אדם עם קופת שרצים שמסית דרך קבע נגד אותם ערבים?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבידר. לא מתנצל על הסגנון הבוטה
אבידר. לא מתנצל על הסגנון הבוטהצילום: אמיל סלמן

אלי אבידר מודע היטב לצרימה בין הרקורד הדיפלומטי והעסקי שלו לבין התנהלותו משולחת הרסן, האלימה כמעט, במשכן הכנסת. במעמד אישור הסכם השלום עם האמירויות, למשל, הוא התפרץ לנאום נתניהו, צעק לעברו "לך הביתה, אנחנו נגיע אליך לבלפור", ונזרק מאולם המליאה. בחדר העבודה שלו, עם ספרייתו המפוארת הכוללת מדף של כתבי ז'בוטינסקי, חטיבה שעוסקת באימפריה הרומית וכרכים רבים בנושא מצרים העתיקה, מזכיר אבידר תחנות נבחרות מעברו המקצועי. "שגריר, קונסול, יועץ מדיני של שר, סגן נשיא איגוד התכשיטנים העולמי", מונה אותן אבידר אחת־אחת, מתרווח בכיסאו ואומר על התנהגותו בחיוך דק של שביעות רצון: "לא מתאים, לא מכובד, זה לא אני". מדוע, אם כך, השליך לפח את כל כללי הטקס? "אני יושב לנתניהו בתוך הראש", מסביר אבידר. "דברים כאלה מזעזעים אותו, גורמים לו לאבד עשתונות".

האזינו לכתבה (הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה):

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ