ביומן הזה מסתתר מבט נדיר של ילד על עולם של חופש, פלא וגם אכזריות

מגיל 6 עד 14, אבא שלי תיעד מדי יום את חייו כילד בקיבוץ. היומנים, שהתגלו רק אחרי מותו, מספקים נקודת מבט של ילד — ללא תיווך או פרשנות — על התבגרות בימים שלפני קום המדינה. זו ילדות שנטועה בטבע, מקדשת את הכוח, רוויה בחסד, בלי מקום לסלחנות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיף פותח מירב מורן
מירב מורן
מירב מורן
מירב מורן
מירב מורן

"היום אחד מהפרטיזנים שבאו מהגולה השתכר, והם קשרו לו את הרגליים והשאירוהו בחדר אחד. היו כמה ילדים נבזים שניגשו אליו והתחילו ללעוג לו ולקללו וכל הילדים הקטנים התאספו ונהנו מהמחזה. מ' וד' האירו את החבר־הפרטיזן בנר ורצו לראות אותו, ואני הפלתי את הנר, והוא כבה. היה שם גם חבר הקיבוץ נ' שעמד ונהנה ולא עצר בהם" 

האזינו לכתבה (הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה):

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ