בגרמניה מתאמצים להפיח חיים בקהילה היהודית. האם אפשר להחיות משהו מהעבר?

הגרמנים יוצאים מגדרם כדי להראות שהחיים היהודיים אצלם פורחים: ברחבי המדינה משחזרים עשרות בתי כנסת, יוזמים חגיגות ענק לכבוד הקהילה היהודית, וכעת אפילו מקימים רבנות בצבא ובמשטרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רכבת מקושטת במגן דוד בקלן. לפי ראשת העיר, זהו סמל למחויבות כלפי יהודי העיר
רכבת מקושטת במגן דוד בקלן. לפי ראשת העיר, זהו סמל למחויבות כלפי יהודי העירצילום: הטוויטר של חברת הרכבות KVB
איתי משיח
ברלין
איתי משיח
ברלין

יהודי שניצל מספינה טובעת שוחה לאי בודד וחי עליו עשר שנים, עד שספינה אחרת מוצאת אותו במקרה. הוא עורך למחלציו סיור באי ומראה להם בגאווה את שני בתי הכנסת שבנה. למה שניים, הם שואלים אותו, הרי אתה כאן לגמרי לבד. לבית הכנסת הזה, הוא אומר, אני הולך כדי להתפלל. בבית הכנסת ההוא — כף רגלי לא תדרוך לעולם.

נזכרתי בבדיחה הישנה הזאת ברכבת בדרך לפוטסדאם. העיתונות המקומית דיווחה בייאוש שהקהילות היהודיות בעיר עדיין לא הגיעו להסכמה על מבנה בית הכנסת המתוכנן. המגרש, התוכניות והאישורים מוכנים מאז 2010, כולל תקציב ממשלתי שתפח ל–14 מיליון יורו, וכולם מחכים. בפוטסדאם חיים כ–1,000 יהודים, חשבתי, מה יכול להיות כל כך מורכב? המקומונים שעקבו אחר ההתפתחויות בעשור האחרון דיווחו שבעקבות הסכסוכים הקהילה התפצלה כבר לחמש קהילות. הסיבות בדיווחים נותרו עמומות, אבל הם חזרו והדגישו ויכוח אינסופי על העיצוב של חזית הבניין, או בגרמנית: הפסאדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ