ישבתי עם אמי בחדר ההמתנה לגיהינום. היא פחדה. היא חוששת גם ממני

אבי היה אשכנזי. אמי מרוקאית. תמיד היה ברור לשניהם איזו תרבות חזקה יותר. דווקא עכשיו, כשאני סועדת אותה במחלתה, משהו מתחיל להשתנות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמי בצעירותה. התודעה שלה התעצבה מזיכרונות, אך לא פחות מכך משכחה
אמי בצעירותה. התודעה שלה התעצבה מזיכרונות, אך לא פחות מכך משכחהצילום: אלבום משפחתי
איריס לעאל
איריס לעאל
איריס לעאל
איריס לעאל

"יש האומרים, ככל שגרגיר היער שחור יותר, ככה המיץ שלו מתוק יותר.
אני אומר, ככל שהבשר שחור יותר, ככה השורשים עמוקים יותר"
טופאק שאקור

על הספסל בכניסה למחלקת נשים בבית החולים איכילוב צדה עיני את העיתון. הרמתי אותו ופתחתי בעמוד השני. "תראי", אמרתי לאימא שלי. היא מיצמצה רגע בחוסר הבנה. "אה", קראה מופתעת וחזרה על שמי בחשש, כאילו העובדה שהוא הודפס בעיתון הפכה אותו לזר והיא משתדלת לא להיכשל בהגייתו הנכונה. היא נראתה מרוצה, אבל זה לא תרם לקרבה בינינו. להפך, המרחק הקבוע שלקחנו איתנו לכל מקום כמו תהום־ניידת, ושהיה מורכב מהרבה מאוד פרטים ביוגרפיים, נעשה מוחשי יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ